הקפאת הליכים ושיקום כלכלי של חברות ונושאי משרה

הקפאת הליכים - הסדר נושים - ביטול וצמצום ערבויות אישיות של בעלי מניות


על שאלה זו ניתן לענות רק לאחר ניתוח האינטרסים של הנושים של עובדי החברה ושל בעלי המניות והערבים לחובות החברה לאחר ניתוח עתידי באיזו עמדה יהיה כל אחד מהם לאחר פירוק החברה או שיקומה
ערבויות בעלים, הרמת מסך ואחריות נושאי משרה
במקרה אריה את עופר הבעלים היו ערבים ל- 485 מ' ₪ והציעו לשלם מכיסם 13 מ' לנושים רגילים (הבנקים נפרעו מהסדר החברה). היו טענות על מעשי הבעלים לפני הקריסה והמפרק הוסמך לחקור. מצא שלא רק שלא משכו כי אם הכניסו כספים לפני הקריסה בניסיון להציל. ביהמ"ש אישר ההסדר של הבעלים.
מצד אחד יש מקרים של מנהלים / בעלים המוציאים מנכסי החברה לעצמם ובחברות שהגיעו לקריסה תמצא תמיד מנהלים שעשו משהו לא בסדר, אך לא תמיד יש מקום להרמת מסך. גם לא פשוט להוכיח בדיעבד שנושא משרה לקח אשראי ביודעו שלא יוכל להחזיר.

המפרק – מוסמך לבצע חקירות נגד נושאי משרה ובעלי מניות, לתבוע אותם לדין, לחייבם בהרמת מסך והשבת נכסים לנושים. המפרק נהנה ממעמד "פקיד של ביהמ"ש", כבר אינו מייצג את הנושה שהחל בהליך וחזקה שאינו מפלה בין נושים.
חליפות פירוק
בסתוי נ' נאחוסי ראינו שביהמ"ש קבע כי אחד הצדדים יקנה את חלקו של השני.
כשחברה טוענת לקשיי נזילות זמניים ולכך שפירוק יגרום נזק לכלל הנושים יכול בימ"ש לקבל הצעת החברה לפריסת החוב, במיוחד אם נושים אחרים מתנגדים לפירוק.
הפרקטיקה (תקנות החברות (פירוק) 1987)
פונים לביהמ"ש המחוזי בבקשת פירוק, בטופס מיוחד המציין שם החברה, כתובתה, הונה ועילת הפירוק שהעתק ממנו נשלח לחברה ולבעלי מניותיה ולכנ"ר. לבקשה מצרפים תצהיר. כן צריך לפרסם את הגשת הבקשה בעיתון יומי בנוסח קבוע וברשומות. עם קביעת התאריך לדיון מקבלים ממזכירות ביהמ"ש תעודת השלמה (המאשרת שמולאו כל ההוראות), זו תנאי לקבלת צו. מבקש נוסף לפירוק יכול להצטרף לבקשה המקורית, ואם המקורי נסוג – יכול המצטרף להיכנס לנעליו (כך בפס"ד Every Body). דיון – נקבע במעמד הנושים והכנ"ר. אם אין התנגדות – יוצא צו פירוק. אם יש התנגדות מצד החברה – תגיש בקשה עם תצהיר עד 14 יום לפני הדיון. ניתן לבקש עיכוב הליכים מהגשת הבקשה עד מתן צו פירוק, ע"מ למנוע תביעות מצד כל הנושים או לעכב תביעות כדי לשמור על שוויון כל הנושים (ס' 264 לפק'). זה גם יכול להיות אינטרס הבעלים שנתנו ערבויות אישיות, ע"מ למנוע מצב שרק נכסיהם הם שיישארו. נושה החושש שנושים אחרים יסתערו על החברה או שבעלי המניות ירוקנו אותה יכול להגיש בקשה למינוי מפרק זמני עד שתישמע בקשת הפירוק. המפרק הזמני תופס ושומר את נכסי החברה עד מתן הצו אם מדובר בחברה בעלת נכסים, והמטרה – למכרם, ואם שווי הנכסים תלוי בפעילות החברה – יתבקש מינוי מפרק-מפעיל / מפרק זמני. אל-על התנהלה תחת מפרק זמני שנים רבות, הוא זה שהבריא אותה. היום בד"כ לא מבקשים מינוי מפרק זמני לצורך הבראת חברה, כי אם משתמשים בס' 350 לחוק החברות – הקפאת הליכים כשאח"כ הסדר נושים. בימ"ש לא יתיר בד"כ למפרק זמני למכור את נכסי החברה לפני צו פירוק, אלא אם מדובר בנכסים מתכלים, למשל. לפי ס' 267 לפק', משנתמנה מפרק זמני או ניתן צו פירוק אי אפשר לפתוח בהליך נגד החברה אלא באישור בימ"ש של הפירוק, תביעות תרוכזנה בידי המפרק ע"מ לקבל תמונה מלאה על ס"כ חובות החברה.
כשמוצא צו פירוק – טופס הניתן ע"י בימ"ש – מתמנה הכנ"ר להיות מפרק זמני. נושאי המשרה של החברה צריכים להתייצב בפניו ולהגיש לו דו"ח על החברה. מי שהיה כונס זמני מפסיק את תפקידו, אך הכנ"ר יכול למנותו כמנהל מיוחד עד שיתמנה מפרק קבוע. בשלב הבא מכנס הכנ"ר את הנושים ואלה בוחרים במפרק. בימ"ש משאיר בד"כ בתפקיד מפרק קבוע את מי שהיה המנהל המיוחד (כך היה בעניין TWA).
ס' 268 לפק' קובע שעסקות שנעשו בנכסי החברה החל ממועד תחילת הפירוק (=הגשת הבקשה) – בטלות, בתנאי שאכן ניתן צו פירוק.
הגשת תביעות נגד בעלי מניות ונושאי משרה, וביטול עסקאות, תיעשינה בד"כ ע"י מפרק קבוע, למרות שבימ"ש יכול להקנות הסמכויות למנהל המיוחד ולפעמים למפרק הזמני.
מפרק = חבר לשכת עוה"ד או בעל רישיון ראיית חשבון. במקרים נדירים ניתן למנות אדם בעל כישורים מיוחדים.
בפרשת הבנק למסחר בקשו למנות בנקאי כמנהל מיוחד. אלשיך טענה שהבנק אינו פועל כעסק חי, ומינתה רו"ח המתמחה בביקורת חשבונאית.
ניגוד עניינים – יש לכאורה ניגוד עניינים מובנה אצל עוה"ד של נושה שמינה אותו. נקבע שהיות אדם מייצג נושה לא פוסל אותו מלשמש מפרק, אך הוא לא יבדוק תביעת חוב של לקוחו לשעבר.
תפקידי המפרק
מקבל לידיו את כל סמכויות הנהלת החברה עד לפירוקה, כל סמכויות הדירקטוריון (שסמכויותיו פוקעות) כמו למשל הגשת דו"חות כספיים, ניהול עסקי החברה, כינוס ומימוש הנכסים וחלוקתם לנושים.
לחלוקה עקרונות מובילים
  1. עקרון השוויון בין נושים באותה קבוצה.
  2. כלל העדיפות המוחלטת – כל עוד קבוצה ברמה גבוהה לא קבלה את כלל נשייתה – לא ניתן לחלק לקבוצה הבאה אחריה (למשל קב' דין קדימה צריכה להיפרע במלואה ע"מ להתחיל לחלק לקבוצה הבאה).
תפקיד נוסף למפרק – מוסמך לבצע חקירות נגד נושאי משרה ובעלי מניות, לתבוע אותם לדין, לחייבם בהרמת מסך והשבת נכסים לנושים. המפרק נהנה ממעמד "פקיד של ביהמ"ש", כבר אינו מייצג את הנושה שהחל בהליך וחזקה שאינו מפלה בין נושים.
אחריות – למפרק אחריות כבדה, וכשבימ"ש קובע שהתרשל ולא פעל לטובת אינטרס הנושים או לא נקט פעולות שבעל תפקיד סביר צריך לנקוט – בימ"ש יכול לחייבו בפיצויים.
פש"ר 1357/03 בש"א 22456/03 בעניין מיאב
אלשיך חייבה אישית את המנהל המיוחד בשל התקשרויות עם נושים בתקופת ההקפאה כשלא היה בקופה מימון מספיק, על הנזקים שגרם. למנהל המיוחד חובות מוגברות הן כלפי הנושים והן כידו הארוכה של ביהמ"ש. אם פעל מנהל מיוחד במסגרת מה שהתווה ביהמ"ש לא תוטל עליו אחריות אישית לכישלון ההקפאה גם אם טעה בשיקול דעתו, אך אם חרג, ופעל בניגוד או בלא אישור ביהמ"ש – הפר את חובת האימון. מנהלים בחברה סולבנטית נהנים מחזקת ה- Business Judgment Rule (כלל שיקול הדעת העסקי) המונעת התערבות בימ"ש בשיקול דעת עסקי סביר שהפעילו, לא כך לגבי נאמן / מפרק שחובת הזהירות המוטלת עליהם גדולה בהרבה.
דיני קדימה בפירוק / פש"ר
תחולתם בכל הליכי חדלות פירעון של חברה, שותפות, עמותה וכו' וכן בהקפאת הליכים והסדרי נושים.
דיני הקדימה – בס' 354 לפק'. ביסוד דיני הקדימה – עקרון השוויון. בתוך כל קבוצה כל הנושים ייפרעו באותו שיעור. עקרון העדיפות המוחלטת – עפ"י דין הקדימה ייפרעו קודם הנושים הקודמים. עקרון השוויון אוסר על העדפת נושים.
בזק נ' תבל
תבל, במהלך הקפאת הליכים, נזקקה להמשך קבלת שירותים מבזק. הסתבר שבתשלומים השוטפים מכניסה בזק חיובים בגין התקנת התשתית – חוב עבר, ואלשיך שהסכימה כי זו העדפת נושים קבעה שאין לשלמו.
דיני הקדימה עפ"י סדרם
  1. שעבוד ראשון לפי ס' 11(א)(1) לפק' המסים (גבייה) על מקרקעין - בגין חוב מס רכוש (שמשנת 2000 = 0), מס מכירה, היטל השבחה, ואינו טעון רישום. בשנים מסויימות – גם ארנונה (לפי חוק ההסדרים) ודורשת רישום הערה.
  2. נושים מובטחים – מי שבידם שעבוד (פה - קבוע, כי גם בעל שעבוד שוטף הוא נושה מובטח, אך מקומו – אח"כ) או עיכבון על נכסי החייב (ס' 1 לפק' הפש"ר) (כשעיכבון על נכס גובר על שעבוד קודם עליו)  + שסל"ן (לפי 169(ד) לפק' החברות) + שעבוד על מקרקעין לפי ס' 11(א)(2) לפק' המסים (גבייה) על מסים אחרים, (רק אם נרשם ולפי הסדר הכרונולוגי של השעבודים על אותם מקרקעין).
  3. הוצאות פירוק.
  4. דין קדימה : א. שכר עבודה עד סכום מסויים (ומעל – נשייה רגילה) + ניכוי מס הכנסה במקור משכר.
 ב. תשלומי חובה כמסים עירוניים, אגרות לרשם, ביטוח לאומי, מע"מ, שכירות (כל אלה למקסימום שנה, חוב לתקופה מעבר לכך – נשייה רגילה).
בימ"ש רשאי להורות לא לתת עדיפות לאלה, למעט ניכוי מס במקור משכר.
  1. שעבוד צף (ס' 169 לפק').
  2. נושים רגילים.
  3. נדחים.
 
 

חוק חדלות פירעון - הקפאת הליכים לתאגיד ונושא משרה

חוק חדלות פירעון - הקפאת הליכים לתאגיד ונושא משרה

הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד

למידע נוסף
חוק החברות בחדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה בעניין נושא משרה

חוק החברות בחדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה בעניין נושא משרה

נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה – (1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים; (2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה; (3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר; (4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.

למידע נוסף
חוק החוזים בחדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה - נושא משרה

חוק החוזים בחדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה - נושא משרה

צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה,

למידע נוסף
פקודת השותפויות בחדלות פירעון ושיקום כלכלי - חובות חברה כלפי בעלים

פקודת השותפויות בחדלות פירעון ושיקום כלכלי - חובות חברה כלפי בעלים

הפסדים, ובכלל זה הפסד וחסר שבהון, ישולמו תחילה מתוך הרווחים, לאחריהם – מתוך ההון, ולאחרונה, אם יהיה צורך, ישלם כל שותף כיחיד סכום יחסי לפי שיעור זכותו בחלק מן הרווחים

למידע נוסף
פקודת פשיטת רגל - בני זוג בחדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה

פקודת פשיטת רגל - בני זוג בחדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה

אשה שהוכרז בעלה פושט רגל, כל כסף שהלוותה לו וכל נכס שהפקידה בידו, לצורך עסק המתנהל בידו, או באופן אחר, ייראו כנכסיו, והיא לא תוכל לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיו האחרים בשל תמורה בת-ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף.

למידע נוסף
חוק ניירות ערך בחדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה

חוק ניירות ערך בחדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה

בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות

למידע נוסף
תקציר חדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה

תקציר חדלות פירעון ושיקום כלכלי של חברה

לחברה ממנים מפרק המקבל את זכויות הדירקטוריון. הוא יכול לנהל את החברה גם כעסק חי, וכך למכרה. הפירוק אינו גורם אוטומאטית לחיסול האישיות המשפטית. גם בהליכי פירוק יש חובות וזכויות

למידע נוסף

  • ירושלים, ישראל

חפש בתוך האתר